הילדה והמוזיקה

יוסימה היתה בתם היחידה של ד״ר ראובן בן-שם (פלדשוה) ושל ד״ר פרלה, פנינה, ריכטר. אביה היה סופר, עיתונאי, מתרגם ופעיל ציוני. אמה היתה פסנתרנית ומוזיקולוגית, והיא שהושיבה את יוסימה ליד הפסנתר כשהיתה בת חמש.

כבר בילדותה ניכרו בה זיכרון מוזיקלי נדיר, רגישות פרשנית ושמיעה אבסולוטית. היא זכרה יצירות שלמות בעל־פה וניגנה את מוצרט, שופן, מנדלסון, צ׳ייקובסקי ובאך בפרשנות משלה. מוזיקאים ששמעו אותה הציעו ללמדה ללא תשלום.

יוסימה לא הסתפקה בביצוע. היא המציאה מנגינות, כתבה מזורקות, ואלסים, קטעים לילדים ויצירות ששאבו השראה מזמירות שבת ומתפילה. כשנשאלה על חלומה, אמרה שהיא רוצה להיות מלחינה ולהראות שגם אישה יכולה להלחין.